אאם אינו ענין לנשך כסף שהרי כבר נאמר (דברים כג, כ) לא תשיך לאחיך תנהו ענין לרבית כסף
באין לי אלא בלוה במלוה מנין
גנאמר נשך בלוה ונאמר נשך במלוה מה נשך האמור בלוה לא חלקת בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית אף נשך האמור במלוה לא תחלוק בו בין בכסף בין באוכל בין בנשך בין ברבית מנין לרבות כל דבר ת"ל (דברים כג, כ) נשך כל דבר אשר ישך
דרבינא אמר לא נשך באוכל ולא רבית בכסף צריכי קרא דאי כתיב את כספך לא תתן לו בנשך ואכלך במרבית כדקאמרת השתא דכתיב את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך קרי ביה הכי את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית ובנשך ובמרבית לא תתן אכלך
הוהא תנא נאמר נאמר קאמר
והכי קאמר אילו לא נאמר קרא הייתי אומר גזירה שוה עכשיו שנאמר קרא ג"ש לא צריך אלא גזירה שוה למה לי לנשך כל דבר אשר ישך דלא כתב במלוה
זאמר רבא למה לי דכתב רחמנא לאו ברבית לאו בגזל לאו באונאה
חצריכי דאי כתב רחמנא לאו ברבית משום דחידוש הוא דאפילו בלוה אסרה רחמנא
טואי כתב רחמנא לאו בגזל משום דבעל כרחיה אבל אונאה אימא לא
יואי כתב רחמנא לאו באונאה משום דלא ידע דמחיל
יאחדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי הי תיתי לא לכתוב רחמנא לאו ברבית ותיתי מהנך מה להנך שכן שלא מדעת תאמר ברבית דמדעתיה
יבלא לכתוב רחמנא לאו באונאה ותיתי מהנך מה להנך שכן אין דרך מקח וממכר בכך
יגאלא לא לכתוב רחמנא לאו בגזל ותיתי מהנך דמאי פרכת מה לרבית שכן חידוש אונאה תוכיח
ידמה לאונאה שכן לא ידע ומחיל רבית תוכיח
טווחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן שכן גוזלו אף אני אביא גזל
טזאמרי הכי נמי אלא לאו בגזל למה לי לכובש שכר שכיר
יזכובש שכר שכיר בהדיא כתיב ביה (דברים כד, יד) לא תעשוק שכיר עני ואביון לעבור עליו בשני לאוין
יחולוקמה ברבית ואונאה ולעבור עליו בשני לאוין דבר הלמד מעניינו